22

סיגל קמה בבוקר בתחושה קלה של האנג אובר מעורבבת בבדידות, בגריפין ניסו להתחיל איתה כמה בחורים, חלקם מעוררי עניין וחלקם פחות, כולם נודפי ריח של בירה וסיגריות, אך זה לא הסיבה שהיא לא נענתה לאף אחד, עדיין מוקדם מידי לחשוב על גברים אחרים. היא הרגישה ששי מתעניין בה אבל היא ידעה שהוא לא יעשה שום צעד בכיוון, אבל הם בכל זאת לא התראו כמה חודשים, חוץ מהמקרים שהוא היה מגיע לשלם את שכר הדירה, מה היא תגיד אם הוא כן ינסה?
היא נשארה במיטה עוד שעה ארוכה והעלתה מחשבות שונות על אם וכאשר, אז אולי, ולא הצליחה להחליט מה תעשה. כשהיא יצאה סוף סוף מחדרה היא ראתה ששי כבר יצא מהבית, הלך לצהריים עם משפחתו כמו שהיה עושה הרבה פעמים, ושוב היא לבד בשבת, רק המחשבה על כך גרמה לה לכאב ראש, היא הכינה לעצמה קפה, לקחה כדור אקמול שמצאה באחד מארוני המטבח של שי והלכה לדירתה של רונה, כבר מספר ימים שהן לא התראו היא חשבה לעצמה בעודה עושה את הדרך הקצרה מבר גיורא לאזור שנקין. גם שימי בתור צעד גיבוי שם מעקב על ביתה של רונה למקרה שסיגל תחליט לחזור, חוסר תקציב במשטרה לא אפשר מעקב קבוע אלא רק פטרול מוגבר באיזור, אך לגורמים אחרים יש תקציב, ועוד איך...