הגשם השוטף שירד באותו יום לא פגם בנחישותה למצוא את אורי ולקבל תשובות, היא עברה לכל אורכו של אלנבי והרחובות בסביבה מבית קפה אחד לאחר- בכל מקום שאלה עליו אך נענתה בשלילה.
לקוחות בתי הקפה היו עסוקים בעניניים משלהם וגם בכותרת של היום- הרמטכל התפטר- מתי שר הבטחון ילך אחריו? את סיגל כל זה לא עניין, אחרי שההוא יתפטר יתפטר גם ההוא אבל הפושעים יישארו ברחובות וישרפו את בעלה בלי להענש, זה לא היה מקובל עליה, היא המשיכה לחשוב מחשבות לעצמה כשאוטובוס דן עבר בשלולית גדולה והיא חטפה שפריץ מים גדול שחדר לכל המקומות שלא רוצים שיחדור. היא התיישבה בג'חנון של אמא והזמינה פתות- המקום היה די ריק לשעת בוקר מאוחרת ביום של מבול, היו שם משפר קטן של אנשים קשי יום ושתי זונות מהמכון מעבר לכביש בהפסקה לפני הלקוחות שמגיעים רעבים לא רק לאוכל החל משעת הצהריים והלאה.
היא סיימה את הפתות וניסתה להתייבש במשך 10 דקות במקלחת אבל בגדיה נספגו יותר מידי, אז היא ישבה די אומללה בעוד כוס הקפה השנייה שהזמינה בדרכה אליה. המלצרית התקרבה והחליקה גם היא על הרצפה הרטובה והקפה נשפך על סיגל- שקפצה באחת מהחום הלוהט. עצבנית ורטובה חזרה סיגל אל השירותים והחלה לנקות את כתמי הקפה. תא השירותים הקטן נפתח לפתע בעוצמה וסיגל הותכה אל הקיר, היא הרגישה משהו דוקר בעורפה והיא לא הסתובבה אלא רק השמיעה קולות התייפחות. הדוקר האלמוני לא אמר דבר- היא הרגישה את החפץ נע מעלה מטה במורד גבה ומדי פעם דוקר קלות, הסיוט נמשך מה שנראה לה כנצח, אך לבסוף הקול אמר "אל תחזרי, אזהרה ראשונה ואחרונה" ונעלם. סיגל המשיכה להביט אל הקיר למשך דקה ארוכה ורק אז העזה להסתובב, הי יצאה מחדר השירותים וברחה מהחנות כשהמלצרית בעקבותיה תועקת "גנבת", סיגל עצרה לפתע- זרקה שטר של חמישים על הרצפה והמשיכה במרוצה במעלה הרחוב. היא לא ממש שמעה איך המלצרית תפסה את השטר כמה שניות לפני הזונות והקבצנים שקיללו אותה ואת שאר העולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה