פרק 12

סוף השבוע עדיין לא הגיע, אבל מידע מעניין הגיע כבר למחרת, מסתבר שיפית היא יעילה בדיוק כמו שאמרו לה שהיא, ונקודה זו לבדה גרמה לסיגל להרגשה טובה על הבוקר. כמו שחשדה יפית, אכן אין למשטרה שום סיבה לחשוד בה, למעט ביטוח החיים, אך מכיוון שאין רמזים ואין קצה חוט אז היא עדיין החשודה העיקרית, המטרה יפית דיווחה פשוט לא מבינה מי רצח- יש המון אנשים עם מניע לרצוח אותו, היא הוסיפה, אך שום כיוון חקירה לא מוביל לאף אחד מהם. המשטרה החלה בשיחות עם האינטרפול וחיפוש אחרי קישורים אליו במאגרי המידע של המשטרות הזרות- אך עדיין אין כלום- ושר בטחון הפנים לוחץ.
אז את יכולה להירגע לבינתיים וסיגל אכן נרגעה. היא סיימה את השיחה ויצאה לסלון ושוב ראתה את הבחור של רונה מתחמק החוצה בלי להגיד דבר, ושוב רונה יצאה מהחדר עם חיוך על פניה, הכינה שתי כוסות תה והתישבה גם היא בסלון. סיגל רצתה פרטים אך לא היתה מסוגלת לשמוע על זוג מאושר..עדין לא לפחות, במקום זה היא אמרה, אני עוזבת בימים הקרובים- אחפש לי מקום אחר ובאמת תודה על הכל. רונה עוד התווכחה איתה ואמרה שהיא יכולה להישאר ככל שתרצה אך סיגל כבר החליטה להעמיד את עצמה מחדש על הרגליים- הרשימה ארוכה, דירה,עבודה, זיכוי, כסף, על זוגיות אין על מה לדבר - אבל היא חייבת להתחיל מאיפה שהוא. כך מבלי לשים לב סיגל היתה על הדרך הנכונה, אבל עד כתבת סוף השבוע היו עוד יומיים..

רוב הכסף שנתן לה אלכס סלאידה עדיין לא בוזבז אך היא ידעה שמחירים המטורפים שיש השנה בתל אביב, רוב כספה יאזל תוך חודש, למזלה יש לה את דירתה של סבתה, שאמנם היא מוזכרת אבל השותף שלה לשעבר ישמח לארח אותה. היא ארזה את כל רכושה החומרי עלי אדמות שנכנס לתיק גב אחד קטן, והלכה כ 10 דקות מביתה של רונה אל דירת סבתה ברחוב בר גיורא- בדרך היא חלפה שוב ליד דירתה השרופה ושוב דמעה נזלה לה על הלחי, אך היא המשיכה לצעוד בעודה מעלה מחשבות וזכרונות טובים ומנסה להדחיק את האסון. הגשם שהכה בה רק יומיים קודם פינה את מקומו ליום מלא שמש אך גם זיהום אוויר כרגיל בתל אביב. היא הגיעה מוקדם לדירה וכפי שחשבה היא מצאה אותו עדיין בבית, שי כפי שזכרה היה טיפוס לילי תל אביבי שגרתי ואהב לקום מאוחר ככל שהתאפשר לו- ומכיוון שעבד בהייטק- אז לצאת ב 9 זה הכי מאוחר. אבל השעה היתה רק שמונה בבוקר. שי בקושי קם לצלצול הפעמון אבל פתח לה את הדלת- היה לה כמובן מפתח משלה אך באווירה שהתפתחה אחרי פרשת שי דרומי- היא ידעה שיותר אנשים מבעבר יתקפו פורץ בלתי מזוהה. שי כהרגלו היה מנומס והתנצל על שהוא לא בא להלוויה כי היה משחק של מכבי באותו יום והיתה גם עבודה עד מאוחר, את סיגל הפרטים לא עניינו, היא לא ציפתה שיבוא- הרי היחסים בינהם היו פחות חמים מאז שעזבה את הדירה לטובת דירתו של גילי- הם הפכו מיחסי ידידות ליחסי שוכר משכיר טיפוסיים- ולשניהם זה התאים. אחרי שיחת נימוסין קצרה- סיגל הודיעה שהיא מעוניינת לחזור לדירה לזמן מה, שי הסכים בחפץ לב וסיגל טפחה לעצמה על השכם על החזרה לחיים.