הטלפון שצילצל בחמש בבוקר העיר אותו משנתו, הוא פקח את עיניו בקושי ונהם "כן, מי מת?" אל השפורפרת. קול נשי עייף ענה לו מהצד השני, הוא שמע את דבריה, קילל חרישית, אמר שהוא בדרך, ואז ניתק והתחיל להתארגן. מי מת שאלה לפתע אשתו כשקמה גם מהרעש שהקים בעת ששטף פניו וצחצח שינים. עזבי נירה, הוא אמר חזרי לישון, הפעם זה רק שקרנים ולא רצח.
הוא התלבש בזריזות וחגר את חגורתו ואת אקדחו שהוציא מאחורי המנעול הנוסף בחדר, ירד במעלית, יצא מביתו ונכנס אל הניידת שחיכתה לו בחוץ, במושב שלייד הנהג הוא קיבל גם כוס קפה פושר אבל מעיר וגם את הכותרת של העיתון- הוא קרא את הכתבה בזריזות ורשם מספר פרטים בפנקסו, בכתב מסודר.
שימי היה שוטר וחוקר מעולה, אמנם הוא היה גס רוח וחסר טקט ברמות לא שגריות אפילו בנוף הישראלי, אך הוא היה חריף ביותר והעובדה שהוא לא פתר את המקרה הזה כבר זמן מה, ולא רק זה גם שאין לו קצה חוט הטרידה אותו מאוד, הוא ידע שהוא מועמד לקידום ופתרון של רצח בפרופיל גבוה יסייע לו לזכות במינוי. הוא חייך לו בשקט, התקקשורת שנואת המשטרה, סיפקה לו לא רק את הקצה של החוט אלא גם מעט הוכחות, היום יהיה יום טוב הוא חשב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה